• הבית ליזמות ישראלית

משבר הקורונה, ההתחממות הגלובלית והכלכלה - מבט כולל על המצב

עודכן ב: אפר 6

משבר הקורונה תפס את כולנו לא מוכנים, החל מהשכיר ועד לתאגידי, ישנם כאלה שמרוויחים מכל המשבר בעוד הרוב הגדול נפגע משמעותית. הכנסות הפרט בעולם כולו הצטמצמו בכמה עשרות אחוזים בכל מדינה, ואין ספק שזה בהחלט מחליש את הפרט, אותנו, העובדים, השכירים, העצמאיים הקטנים והבינוניים.

מציאות דיסטופית

מה צופן העתיד?

ובכן, איני נביא. ואיני מתיימר להיות כנביא, אך אילולא הייתי נביא הייתי כנראה מהסוג שסוקלים, כי זעם זה בהחלט הכיוון שאליו הייתי מכוון את עמי.

וזעם ידידיי, זה מה צופן לנו העתיד.

משבר הקורונה הזה, אין לי שום יכולת לצפות מה יהיה איתו. אני אישית מאמין שנתחיל לחזור לשיגרה קצת אחרי פסח, אך החורף הבא לא יעבור עלינו בקלות. אולי יישארו ניצני קורונה, עוד מספר מבודדים. כמובן גם שהחורף הוא כר פורה להתפרצות נוספת של המגיפה, ולכן, כמו שאמרתי לכם, לכן, זעם.


אבל למה לדבר על הקורונה? בואו, זה הבעיה החמורה ביותר שלנו?

למעשה,

אם נביט בגדול על העשורים האחרונים נראה מגמת קיצוניות בכל תחום שקיים. אני לא נותן הפרדה בין הטבע לאדם, כי האדם חלק מן הטבע, אורח לאורו של הטבע,


ההתחממות הגלובלית, שעשורים מזהירים מפניה מומחים ומדענים מרחבי העולם, כאן, והיא כאן כדי להישאר.

כפי שראינו את ונציה בחורף האחרון, שהעיר די גמורה כנראה, אנשים חיים שם החל מהקומה השנייה בכל בניין מכיוון שגובה פני המים נשאר יציב וקבוע בקומות הראשונות. שבילי ראמפות מוגבהים בכל מדרכה על מנת לאפשר לאנשים ללכת רגלית ללא צורך במגפיים. לא שזה עוזר.



איים שלמים, קהילות ועמים, נעתקו ממקום מגוריהם באלפי השנים האחרונות כי האוקיינוסים החלו לבלוע את איי משפחתם, מקורותיהם.



איני מדען, ואין לי יכולת לדעת אם ההתחממות הגלובלית תהרוג את כולנו, יחד עם זאת צריך להיות אטום במיוחד בשביל לא לראות את ההקשר בין ההתחממות הגלובלית לאקלים הקיצוני שלא פוסח באף חלק בכדור הגלובלי שלנו.

אפילו כאן בארצנו הקטנטונת, החורף עם סערות שוברות שיאים, כמויות גשם שאמורות להיפרס על פני מספר ימים בחורף בריא יורדות בשעתיים. כמה הרוגים היו לנו מפגעי מזג האוויר השנה? לא רוצה להזכיר.

והקיץ? חם יותר. יבש יותר. מחניק יותר ויותר.


ואולי ההוא למעלה כועס, אולי אמא אדמה כועסת, וזה על טבעי ולא בשליטתנו,

עובדתית היא, שמאז המהפכה התעשייתית, הטמפרטורה הממוצעת עלתה באופן מטורף בהשוואה ל2000 שנים שקדמו לה, הרבה מעבר לעליות וירידות הטבעיות שהכדור שלנו, הנושם וחי ומחיה, חווה ברגיל.

התחחממות כדור הארץ ב2000 שנים אחרונות. תמונה מויקיפדיה.

אבל איני כאן להרצות לכם או להטיף לכם על שמירה על כדור הארץ, אני סבור שזה כבר מקרה אבוד, אך ממליץ לכם בכל מקרה להיות טובים יותר לכדור. קארמה והכל,

אני כאן כי אני רוצה אולי לגרום לכם לחשוב אחרת, להימנע מלחצי הקורונה ולהתחיל לחשוב על היום של אחרי. כיצד תיראה המציאות, כיצד אנו נחיה אותה.

בואו נתחיל בצפירת הרגעה,

אנחנו נחיה את המציאות, כפי שיתאפשר לנו, האנושות תמיד תשרוד. אלא אם כן הכדור יתפוצץ לפני שנברח לחלל, בני אדם תמיד ידעו כיצד להסתגל למצב חדש, כך שרדנו בעידני קרח, וכך, לאחר מגיפות, מלחמות ועוד ועוד. בני אדם עוד יסתגלו למאות שנים של חיים מתחת לאדמה, ואלפי שנים מעליה, ומי יודע מה עוד צופן העתיד הרחוק, בואו נדבר על עכשיו. אנחנו כמובן נסתגל לחיים של אחרי הקורונה.

אפוקליפסה 2020 - לא מה שחשבנו

כמה מילים על קונספירציות,

בימים אלו ממש, רוב תושבי העולם חווים על בשרם, על כיסם ועל נפשם, משבר עולמי שהעולם לא עמד בו מאז מלחמת העולם השנייה. יש היאמרו, בשם החיים, הכלכלה נעצרת והמשק ייכנס למיתון ותמות נפשי עם פלישתים לא אתן למבוגרינו למות. אל תצאו מהבית.

יש היאמרו שאלו בכלל האנטנות שדוחפים לנו באישוני לילה, והטכנולוגיה החדשה, שאמורה לספק 20 ג'יגה בייט תעבורה לשניה(!), לעזאזל, אני זוכר שהמחשב הראשון שהיה לי לא הכיל את כמות המידע הזו. אולי כל הנגיף הזה מהאנטנות, אולי הוא לא קיים בכלל, אבל הקרינה, הו הקרינה, קיימת גם קיימת.

אבל למה תאוריות, ומחשבות ועובדות ושטויות. הכי טוב זה לחקור.


בימינו, הכל אמת. השאלה אם אתה צודק תלויה בכמה אנשים הצלחת לשכנע. העולם, התרבות, הממסד, כיוונו אותנו בעשורים האחרונים, לא לחשוב. להעריץ, להביט מהצד על זוגות מתווכחים ואנשים שרבים בארוחות שישי על דיונים לא נגמרים על ימין ושמאל בתוכניות ריאליטי אכזריות וציניות, לשבת ספונים מול הטלוויזיה ולקנות חופשות בזנזיבר שמציגים לנו כחלק מכתבות החדשות על עוד "תחקיר" החומוס "עם הכי הרבה טחינה" שנמצא במעדניות, אותם 3-4 חברות חומוס, ולעיתים הם מפרגנים לאיזה חבר מיליונר ויש שם 5 חברות של חומוס,

וזה לא שונה בפוליטיקה,והאופן בעצם יותר נכון לומר, הגישה שבה הם פונים אלינו, ציבור הבוחרים, על מנת שנצא לתמוך בהם ולהצביע, שטחית, רדודה וחסרת תוכן, מישהו זוכר בבחירות בשנים האחרונות שיח על אידיאולוגיה? על מהות? על איך אנו אמורים עכשיו, אחרי 70 שנה, שיש בית לאומי חזק ויציב, מה הכיוון שאנו שואפים להגיע אליו. כעם, לקבל החלטות מהותיות לעתיד ילדינו, לדוגמא, החלטות ארוכות טווח על היכן ימוקמו אסדות גז, לשבור חוקי יסוד ולסדר אותם מחדש, בהבנה, בחמלה לכל מגזר ומגזר. לעשות יום עצמאות שמח, שכולם, באמת שמחים.

אבל איפה, התכנונים כאן במדינה הם ל20, 30 שנה קדימה,

המקורבים צריכים מכרזים לעכשיו, הם לא ינשמו פה עוד 70 שנה, עכשיו צריך לפה מלט ושם עוד בטון והכל טוב יהיה פה עיר עתידנית מלאת קרינה וכולכם תחיו שם בכיף ובנוחות מוגנים בבטון ספונים מול הטלוויזיה וקונים חופשה לזנזיבר.

הבנתם את הנקודה. אני מקווה.

Its all about the money

ניצול הקיים

זו תקופה בזמננו לניצול כל משאב שקיים לנו. כל מה שרכשנו במיטב שנותינו, מבית הספר, מהאקדמיה ומהרחוב, הכל צריך להתנקז כיום ולשמש אתכם להישרדות שלכם מכאן והלאה.

זה רק נשמע רע. עדיין כל מה שתאכל'ס נדרש מאיתנו על מנת להסתגל לעולם החדש הוא היכולת לשבת בבית ולצפות בטלוויזיה.

כי לא יקחו את זה מאיתנו,

איני מאמין שרוצים להרוג את כולנו, ושהמגיפה אינה אמיתית. היא אמיתית והיא כאן והיא כאן כדי להרוג, אבל נצא מזה. על הדרך, באורח פלא, האנשים למעלה קיבלו את מה שתמיד רצו, אותנו, בבתים, חרדים ורוכשים. ושלא נתבלבל, "ניצני קורונה" התנהגותיים יישארו גם יישארו, וזה נהדר לאנשים שבכוחם להשפיע.

אבל כדי לעשות יותר, להרוויח יותר, ובהחלט יהיה קשה יותר להרוויח אחרי שכל המשבר הזה ייגמר, תצטרכו לצאת מן הלופ של העבודה בית טלוויזיה ולהתחיל לנוע. לא משנה מה, התנועה זה העיקר.


עוד צדדים למטבע

זו תקופה לא קלה, בטח כלכלית, אך נפשית ומנטלית לא פחות. אך עלינו לזכור גם את הדברים הטובים, לעתים, להודות תודה על מה שקיים.

ומה שקורה היום באנושות כולה לא קרה מעולם, אני מניח. רוב תושבי העולם, המשפחות הגרעיניות, יחדיו.

כן, אפשר להיות ציניים ולהתבכיין על להיתקע בבית עם הילדים, אבל בואו, בינינו, כמה ייצא לכם עוד לבלות ככה יחדיו כמשפחה כל כך הרבה זמן? לטוב ולרע ואני כמובן מאחל שיהיה לכם רק טוב. חשבו על הימים, שאתה יוצא ב4 בבוקר, חוזר ב10 בלילה, ולא ראית את הקטנים שלך אומרים את המילים הראשונות, או שבגיל 3 חודשים את חייבת למצוא מטפלת כי הילד לא יפרנס את עצמו,

עזבו, תתנתקו מהמסכים, נתקו את ילדיכם מהמסכים, צפו בהם. תגלו עולם שלם של דימיונות ורעיונות וחלומות שלא תבינו מאיפה לילדיכם יש כל כך הרבה תבונה. שחקו איתם, תפעילו אותם. כי זה ייגמר, ואתם תחזרו לשגרת העבודה היומית, ואתם רק תתגעגעו לימים חסרי המעש בתקופת הקורונה.


וכמה מילים מדכאות על כלכלה

נראה שהקורונה, בין אם התחלואה תישאר בשנה הקרובה או לא, האפקט הכלכלי יורגש גם יורגש בעשור הקרוב. מספיק לראות היום איך כל אחד אם ייתן הצצה קל לכיסו ויראה שחסרים שם כמה עשרות אחוזים שהיו לו רק בינואר, וככה, פוף.

אגירת המזון הגלותית, מכל מצב סוציו אקונומי, מעידה על חרדה עצומה בציבור, ולא רק בישראל, ברחבי העולם אנשים אוגרים ואוגרים

הצורך בחומר, במוצרים, אלה שחלק מבריאתנו, הצורך שלנו במים ויכולת לשמור על היגיינה, פתאום כסף זה כבר לא מה שיש לנו בכיס.

אבל בואו לא נתבלבל, עדיין כסף זה המצרך החשוב ביותר להישרדות האדם בג'ונגל בחוץ, גם בעת הזו - בעיקר בעת הזו.

והכל יורד, ועסקאות פשוט לא זזות. הפגיעה ברמת הפרט במשבר הנוכחי היא אדירה. לא נראה כדוגמתה כבר עשורים.

אני לא מרחם על תאגידים, מדינות, הם יתגברו, יפלו יקומו, תמיד יהיה מי שירצה ומי שיהיה יכול לקחת על עצמו את השיקום.

ולכו תדעו איך נסיים את המשבר הזה? תאגידים יפלו, לא מעט מהם. מי יודע אם נסיים את המשבר הזה כשעדיין יש 3 חברות תעופה ישראליות. מקווה שכן.

ליבי - נפשי, לפרט. לשכירי התאגידים, לעצמאיים, אלה שבסוף היום נותנים את העבודה על מנת להביא אוכל הבייתה. מה יהיה איתנו, כיצד אנו נצא מהמשבר הזה?

בינתיים המדינה דואגת לחלקנו, דמי אבטלה שאמורים לכסות את הוצאותיהם הקבועות, ולחלקנו, אין פיתרון. יותר מ800,000 איש הידפקו על לשכות התעסוקה והביטוח הלאומי בדרישה לקבל דמי אבטלה. אני לא מאמין שהמדינה תוכל לתת לכל אזרח רשת ביטחון כלכלית לטווח ארוך. ופתרונות לקורונה בינתיים אין בקנה, אז מה עושים?

משתגעים בבית

נעים, לאט ובזהירות, עם יותר ספקות מפעמים קודמות. אבל ממשיכים לנוע. כל אחד ואחת, בתחומו, בתחומה, לא מפסיקים להמשיך לנסות ולהמשיך להתפתח. ועל הדרך, להתחיל להצטמצם. כי זו רוח התקופה, ואין לסמוך כאן בתקופה הזו על חודש הבא.

אלה זמנים לחזור לטבלאות, לדף ועט, לרישום כל שקל קיים בכיס.

זמנים טובים להוציא רעיונות וחלומות מהעבר ולהוציא אותם לפועל.

בין אם בתכנון או ממש בהוצאה לפועל, תרוצו על הקיים, תיצרו חדש, תנועו ללא הפסקה.

ותנוחו טוב, זה זמן טוב למנוחה. זה זמן טוב גם לשבת בבית מול הנטפליקס עד יעבור זעם, כי הזעם יעבור. מבטיח.

עד יעבור זעם

וזה, זה בשביל לחמם את ליבכם כי כבר הגעתם עד כאן