• הבית ליזמות ישראלית

קוקה קולה בתקופת הקורונה

איני מרבה לשתות קולה באופן יומיומי, והנה כי כן, אני בביתי, בסגר, יושב על המחשב וכותב מילים אלו ופחית קולה מזיעה מימין למחשב ממתינה ללגימותיי.

וזה אחרי 2 פיתה עם שוקולד

לא מופת הבריאות, יש היגידו, או שחרור מעצורים יש היאמרו, אני על כל פנים שבע כפו הדוב אחרי צנצנת דבש.

וכוס אומו,

סגר, בסגר משנים הרגלים. משנים מציאות.

זה לא שאני כל יום אוכל פיתה עם שוקולד ופחית קולה או שתיים או שלוש שמלוות את היום. מותר להנות ממטעמיי החיים, פיתה עם שוקולד ופחית קולה, לגעת באושר, ולחזור עוד כמה ימים למופת הבריאה שנוצרת.

טוב, לא אושר, פיתה עם שוקולד ופחית קולה זה לא אושר, זה במקסימום קצת סיפוק רגשי בטני,


"אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך"

החיים באקווריום

החיים כרגע

מה לא נאמר, נכתב, על החיים

בסופו של יום, אנו חיים בשביל החיים, וזו הסיבה לחיים.

מרגע שהאדם השכיל להבין את הכוח הטמון בחיים, חיים נושמים חיים בריאים, האדם לא הפסיק לנסות להאריך אותם, את החיים, לשפר אותם.

נוצרו תפילות ומחרוזות, פילוסופים הגו דעתם על העניין, ותעשיות שלמות צמחו על ערך החיים.

וחיים

פעמים רבות אנו שוכחים שאנו חיים את החיים, בשביל החיים.

שוכחים לנשום, להרגיש את החיים. כולנו,

יש כאלה ששוכחים לנשום יום או יומיים, יש כאלה שלא נשמו את החיים מגיל ילדות. אל תשכחו לנשום

יופי

יופי החיים

החיים מפתיעים, הזדמנויות צצות, רצונות מתחלפות.

החיים יכולים להפתיע אותנו כל יום מחדש,

פעמים רבות דברים מסתדרים לנו בדיוק כמו שהיינו צריכים שיסתדרו לנו. אמנם גם הפעמים הרבות האלו לא מתקרבות לרוב הפעמים שדברים לא מתרחשים בדיוק לטובתנו. לא משנה.

החיים עדיין יפתיעו אותנו.


"צולל חופשי ללא מצנח לכל הכיוונים נפתח והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת"


איזונים ומידות

הכל תלוי במידה

כל דבר שאנו עושים, צורכים, צופים, הכל מצריך מידות וטוב טעם. Thats Life.

אפשר לחוות בחיים האלו כל כך הרבה טוב, כל כך הרבה סיפוק ורגעי אושר, הפתעות וחלומות שמתגשמים מול העיניים. וכאן, אין מידות. לשאוף לשבור את הסקאלה של האושר והסיפוק, לעולם אין לוותר על אושר

והאושר הזה טמון בשמש, ומראה חיים

זמניות

בסוף הכל חולף, אומר עומר, ויש מן האמת בנאמר, והשעון מתקתק, תמיד.

השעון המתקתק זה אמת לאמיתה, הדבר הבטוח היחיד בחיים האלו

יחד עם המוות.

והכל יחלוף בלי שנשים לב,

גם הטוב וגם הרע חולפים, ולבסוף, אנחנו נמצאים בכל רגע מן הרגעים וחווים הכל, סופגים הכל, מרגישים את החיים.


העשור האחרון שינה הרבה בחיים שלנו. בצורה מאוד דרסטית. בצורה שהשפיעה רבות על אופן החשיבה של כל אחד ואחד מאיתנו.

אנחנו רוצים משהו, ורוצים אותו כאן עכשיו תכף ומיד.

זה ההרגל, ההרגל מלדעת הכל דרך הגוגל, להבין את המציאות דרך הפייסבוק,

לא אומר שזה רע, או טוב,

זה החיים בעידן הברזל,

אותי אישית זה מעציב.

לא הטכנולוגיה מעציבה אותי,

האופן שבה היא השתלטה עלינו, כיצורים חיים, נושמים חושבים,

זה מעציב.

העיניים שלנו תפוסות חזק במסכים, בזמן שימי השמש והשמיים הכחולים הולכים ומתמעטים, ואין אף פוצה פה.

מלך שבע

המלך הוא ערום

אנחנו צריכים להביט לשמיים, יום יום